סדנת צילום טבע ונוף – בית גוברין
הנושאים העיקריים בה תעסוק הסדנה הם לצילום טבע ונוף, צילום פריחה וצילום במערות בית ג'וברין. הסדנה בבית ג'וברין מאפשרת שימוש בטכניקות רבות ומגוונות באתר שמציע שפע של סצנות צילום מיוחדות ושונות.
בסדנה נלמד ונתרגל צילום בחשיפות ארוכות מתחת לפני האדמה חשיפת טקסטורות בשימוש באור סביבתי קלוש, צילום נושא תוך שמירה על אור סביבתי, צילום נוף ופנוראמה, צילום פריחה תוך שימת דגש על יצירתיות וראיה צילומית.
בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי, המשתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות ושרידים ארכיאולוגיים חשובים. במקום הגבוה ביותר בגן נמצא תל מרשה.
נתחיל את הסיור בשעה 08:00 בכניסה לאתר. לאחר תשלום הכניסה לאתר והתארגנות קצרה נעלה על הרכבים ונעשה נסיעה קצרה לנקודה הראשונה בסיור מערת הקולומבריום.
מערת הקולומבריום בנויה כצלב כפול. ההשערה היא כי לאחר החציבה המערות שימשו כמתקנים לגידול יונים. המערה הזו היא הגדולה ביותר אשר נמצאה בארץ (ויש האומרים – היפה ביותר) ונמצאו בה כ – 2,000 כוכים, וכפי הנראה היו בה יותר בעבר. באזור בית גוברין התגלו כ – 84 מתקנים כאלו ובהם עשרות אלפי כוכים. ביונים אשר גידלו בכוכים אלו נעשה שימוש למאכל ולפולחן. בזבל שלהן עשו שימוש כחומר דשן. בסוף המאה ה-3 לפני הספירה חדלו להשתמש בהן כמתקנים לגידול יונים והם הפכו למחסנים.
שכבת הקירטון הרך שבאזור, שמתחת לשכבה הדקה יחסית של אבן גיר קשה (המכונה "נארי"), הייתה נוחה לחצוב בה מערות בצורת פעמון עם פתח בראשו. דרך הפתחים האלה הוצא הגיר התחוח לצורכי בנייה, והמערות שנשארו שימשו לצרכים שונים, כגון מגורים, בתי בד, בורות מים וקברים.
ממערת הקולומבריום נמשיך בנסיעה קצרה אל העיר המקראית וההלניסטית מרשה כאן נהנה מפריחה נהדרת כראוי לאביב ומנוף פנוראמי ואף נצלם תמונת נוף המקיפה של 360 מעלות. מרשה הייתה אחת מערי יהודה בימי בית ראשון, והיא נזכרת במקרא כאחת מערי שבט יהודה. במאה ה-6 לפנה"ס בזמן מרד צדקיהו מלך יהודה בשלטון הבבלי, מלך בבל - נבוכדנצר - כבש את הארץ מחדש והגלה את תושביה. מאוחר יותר ניתן למצוא אזכורים לעיר ממקורות שונים כולל הלניסטים אך העיר איבדה מחשיבותה ודעכה.
מהעיר מרשה נמשיך בנסיעה למערת הקבורה הצידונית
מערות קבורה צידוניות – מערות הקבורה הצידוניות כוללות מסר מערות קבורה מן התקופה ההלניסטית (מאות 2-3 לפני הספירה). המערות מהוות הוכחה לכך שעמים שונים התגוררו יחד בעיר תל מרשה אשר למרגלותיה נמצאות המערות. במערות ישנם שחזורים של ציורי קיר אשר בהם תיאור של ציד חיות בר וחיות מיתולוגיות. ציורי הקיר שעל המערות הם שרידים המלמדים אותנו על אמנות בכלל, ועל אמנות התקופה המדוברת בפרט.
ממערות הקבורה הצידוניות נמשיך בנסיעה לעבר מערות הפעמון
מערות הפעמון – כשמונים מערות גדולות וגבוהות אשר נחצבו ביניהן מעברים. המערות נקראות מערות הפעמון בשל צורת החציבה שלהן – פתחן העליון צר וככל שהעמיקו החוצבים, כך הרחיבו את המערות. המבנה של המערות משרת כמה מטרות וביניהן הבטחה מפני התמוטטות המערה והגנה על החוצבים מפני מזג האוויר. על קירות המערות נמצאו כתובות בערבית וכן ציורים של צלבים, אשר מלמדים אותנו כי רוב המערות נחצבו בתקופה הערבית הקדומה, במאות השביעית והעשירית לפני הספירה. כיום ידוע לנו כי מערות הפעמון היו בעיקר מחצבות אשר סיפקו חומרי בנייה לערי מישור החוף ולבית גוברין עצמה. אחת מתכונות המערות הפעמוניות היא אקוסטיקה מעולה, וזו מנוצלת לעריכת קונצרטים
מערות הפעמון מספקות עושר אדיר של טקסטורות ותאורות משתנות ומהוות גן עדן צילומי. כאן נתמקד בשימוש באור ספוט ובתאורה סביבתית נרכוש מיומנויות של תפיסת אור וכיווני אור בסביבה נוחה לתרגול והבנה של תבונות האור.
כאן נסיים את הסיור אבל למי שיישאר טעם של עוד יוכל להצטרף אליי להליכה של כ – 15 עד 20 דקות לעבר כנסיית סנדחנה (סנט אנה) שנבנתה בתקופה הביזנטית.
ציוד
מצלמה
חצובה - חובה, חובה, חובה
עדשה רחבה - חובה
עדשת טלה - רצוי, אין חובה
פלאש - חובה. רצוי פלאש חיצוני
פילטרים, דיפיוזרים וג'לים לפלאש רצוי
עדשת מאקרו רצוי, אין חובה
עדשת טילט-שיפט למי שיש שיביא
מים, כובע רחב שוליים ופנס
ובשביל הכיף תביאו נרות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה