צילום טבע ונוף - צילום כוכבים ושבילי כוכבים
בעקבות מספר פניות שקיבלתי לגבי צילום לילה ובעיקר צילום כוכבים ושבילי כוכבים החלטתי לכתוב מאמר קצר שיסביר איך עושים את זה. כל המאמר מייצג את ניסיוני ויתכן שכל אחד ואחת מכם ימצאו דרך טובה ויעילה יותר עבורכם לצלם ולקבל תוצאות מרהיבות לא פחות.
בגלל העברית ההפוכה של הפייסבוק אני מוסיף מקרא קטן. ליד המושג ההזוי בעברית תתווסף * ומספר לפי המספור הבא
1) תמונות גולמיות או לא מעובדות או לא דחוסות הכוונה ל RAW
2) איזו הכוונה ל ISO
3) איזון לובן מחושב הכוונה ל custom white balance
4) מצב מנורה הכוונה ל BULB
5) ווידאו של תמונות עוקבות הכוונה ל time lapse
6) שבילי כוכבים הכוונה ל star trails
ההנחה הבסיסית שכל הקוראים שולטים ברזי החשיפה ומבינים מהו איזו וכמובן צמצם ותריס.
בעבר, לפני תקופת הדיגיטליות, בתקופת הפילם כל הנושא הזה היה הרבה יותר פשוט, לוקחים פילם עם רגישות נמוכה עד בינונית (איזו 100 – 400) ופשוט מכוונים את המצלמה לשמיים כשהיא עומדת על חצובה ומשאירים את התריס פתוח לשלוש שעות כשהצמצם כמעט פתוח לגמרי וזהו. התמונה המתקבלת היא שבילי כוכבים נפלאים. אז מה ההבדל כאשר אנחנו עובדים עם מצלמה דגיטלית, זה אמור להיות ממש אותו דבר, מכוונים למעלה משאירים צמצם פתוח לכמה שעות ומקבלים תמונה נפלאה, אז זהו שלא.
לפני שנתחיל, נתחיל בפרטים הטכניים, ציוד:
- מצלמה דיגיטלית ועדשה לבחירתכם, העדשה תלויה בפריימינג שתרצו ליצור והתוצאה שתרצו לקבל
- חצובה יציבה
- שלט עם אפשרות למצב מנורה (* 4) - לא חובה רק מאוד מקל על התהליך
- קפה, עוגיות, סבלנות ואפשר מוסיקה טובה להעביר את הזמן
אז למה בכל זאת במצלמה דיגיטאלית לא נקבל שבילי כוכבים בחשיפה דומה לזו שעשינו האנלוגית. הסיבה היא פשוטה ונעוצה בעצם היותה דיגיטאלית. כאשר החיישן נחשף ברקע מתרחשים תהליכים המנסים לאתר אור ולתעד אותו על החיישן וכל הנסיונות הלו של החיישן והמעבד שעובד מאחוריו בעצם יתעדו לנו את הנסיונות, מיותר לציין כושלים, לאתר אור. והתמונה שנקבל היא סוג של רעש ופיקסלים בצבעים לא טבעיים ולא הגיוניים ושבילי הכוכבים יופיעו בצורה דהויה ולא ברורה בתוך כל הרעש. ובכן, התוצאה שקיבלנו לא קרובה לתוצאה המבוקשת.
אז איך בכל זאת עושים את זה?
הטבע
נרצה להיות במקום בו אין זיהום אור מתאורות עיר או מכוניות שחולפות. רצוי מקום חשוך לגמרי אם כי לא חייב בתנאי שזיהום האור איינו משתלט על השמיים כולם וניתן לצפות בכוכבים בעין ללא בעיה.
נבחר יום בהיר ללא עננים ורצוי להיות באזור יבש בו האוויר (כמעט) ללא לחות (לדוגמא, במדבר)
כמובן שרצוי לצלם ביום נטול ירח או סמוך למולד הירח כיוון שגם הירח מהווה זיהום אור לא קטן בשמיים. אם יש ירח ביום בו בחרנו לצלם, נוציא אותו מהפריים ונדאג שבשעה שעתיים הקרובות הוא לא יהיה קרוב לפריים שלנו
בניית הפריים
ננעל את המצלמה על החצובה נחבר את השלט ונקמפז (ניצור קומפוזיציה) את הפריים שלנו. נדאג שהירח לא יהיה קרוב לפריים שלנו ואגב תזוזתו לא יכנס לנו לפריים בשעות הקרובות. ונעשה פוקוס, פשוט לכתוב אבל בלילה קשה למצלמה שלנו לעשות פוקוס בגלל העדר קונטראסט שמערכת הפוקוס תינעל עליו. אז במקום חשוך מאוד זה יהיה דיי קל לפקס על כוכב או כוכבים שזוהרים בשמיים אך יתכן ונצטרך לפקס ידנית. ובכל אופן אחרי שנעלנו את הפוקוס, נעביר את הפוקוס לידני ונשאיר אותו כך עד סוף הצילום. אחרי שבנינו את הפריים נדרשת מצידנו הקפדה שלא להזיז את החצובה לא לשנות את מצב המצלמה לא לשנות זום וכמובן שלא להזיז את גלגל הפוקוס במצלמה. כל שינוי ידרוש מאיתנו להתחיל מהתחלה.
עכשיו זה בדיוק הזמן לקחת תמונת ניסיון, והשאלה שכאן מקומה, באיזו חשיפה? אז תמונת הניסיון תהיה לפי חיישן האור של המצלמה, וכל המטרה היא לבדוק קומפוזיציה ופוקוס עד כמה שאפשר.
חשיפה
נעביר את גלגל המצבים למצב ידני. מהירות תריס - כדי לקבל תנועה מינימלית של הכוכבים, נצלם במהירות תריס נמוכה עד כמה שניתן, כלומר, רוב המצלמות מסוגלות לצלם במצב מנורה (* 4) אבל כבר הבנו שזו לא הדרך אז ניצמד למגבלה של רוב המצלמות 30 שניות. צמצם – כדי לקבל כוכבים בהירים ובוהקים, נפתח את הצמצם כך שכל נקודת אור תירשם על החיישן. אם כן, נקבע את מפתח הצמצם ל 4 עד 5.6
איזו – כדי לקבל מינימום רעשים בגלל הגברת האור בחיישן נשתדל לשמור על איזו נמוך 100-200 ובכל מקרה לא נעבור את 400.
איזון לובן
כאן תמיד יש בעיות, רוב המצלמות "מתבלבלות" כיוון שהמנגנון של איזון הלובן האוטומטי לא מקבל מספיק מידע כדי לעשות חישוב נכון של הגוונים ומכאן שהלבן לא יצא לבן והשמיים השחורים כחולים יאבדו מגווניהם ויקבלו גוונים לא טבעיים ובדרך כלל אדום וסגול ישתלטו ונקבל תמונה שלא נאמנה למקור. אז מה אפשר לעשות? לצלם תמונה גולמית שאינה דחוסה (* 1) זו אפשרות טובה, אפשרות נוספת שתחסוך לנו עיבוד נוסף של התמונה (או תמונות כפי שנבין בהמשך) היא פשוט למדוד את איזון הלובן מראש ולצלם באיזון לובן מחושב (* 3), כך נחסוך שעות של עיבוד. אם בכל זאת בחרנו לצלם תמונות שאינן דחוסות (* 1) יש להקפיד לשנות את טמפרטורת הצבע באופן זהה לכל התמונות.
עד כאן יש לנו תמונה אחת חשופה כהלכה כמעט ללא רעשים עליה מפת כוכבים המתארת את השמיים ברגע לכידת הפריים. אם נבחר לצלם הקפאה של השמיים יחד עם אובייקט מעניין כקומפוזיציה של צילום לילה סיימנו את העבודה כאן אבל אם המטרה היא צילום שבילי כוכבים אז כאן נכנסים לעבודה השלט, הקפה והסבלנות. נבחר את אפשרותצילום רציף במצלמה, כלומר ממש כמו בצילום ספורט. כל מצלמה יכולה לתת מספר פריימים בשניה בלחיצה קבועה על כתפור הצילום. לפי החשיפה שלנו לא יתרחשו מספר צילומים בשנייה אלא כאשר נשאיר את כפתור השלט לחוץ באופן קבוע נקבל שני פריימים בדקה פשוט בכלל שהחשיפה שלנו אורכת 30 שניות ואנחנו נצלם פריימים עוקבים גב לגב. בדרך זו ניצור במשך שעה או יותר כמה עשרות פריימים עוקבים של מפת הכוכבים בשמיים בקומפוזיציה שבחרנו מראש. כיוון שאנחנו מצלמים בחשיפה של 30 שניות וברצף פריים אחרי פריים ניתן לחשב בקלות שבשעה נקבל כ- 120 פריימים עוקבים.
כאשר סיימנו את הלכידה של הפריימים במשך שעה או יותר יש לנו שתי אפשרויות, האחת היא ווידאו של תמונות עוקבות (* 5) הרכבת ווידאו שיתאר את תנועת הכוכבים (או יותר נכון, את סיבוב כדור הארץ). האפשרות השנייה היא ליצור תמונה אחת של שבילי כוכבים בעזרת תוכנה חינמית הנקראת
StarTrails
שאפשר להוריד אותה מכאן
http://www.startrails.de/html/software.html .
עיקבו אחר ההוראות המאוד פשוטות באתר וצרו תמונת שבילי כוכבים מושלמת.
בהצלחה,
יאיר חן
